כתב השולחן ערוך (או"ח קיז, א): ברכת השנים, צריך לומר בה בימות הגשמים ותן טל ומטר, ומתחילין לשאול מטר בחוצה לארץ בתפלת ערבית של יום ס' אחר תקופת תשרי, (ויום התקופה הוא בכלל הס' הגה"מ פ"ב), ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון.
בשיעור זה נידון בשאלת טל ומטר, האם נחשבת כחלק מברכת השנים, או שאינה חלק מהברכה, אלא רק הזכרה שקבעו חכמים את מקומה בברכה זו. ונביא כמה חילוקי דינים העולים מנידון זה.
האם שאלת טל ומטר נחשבת חלק מברכת השנים * תליית נידון זה במחלוקת ראשונים * הזכרת ארץ ברית ותורה בברכת המזון * כעין חילוק זה בין הזכרה שהיא מגופה של ברכה, להזכרה שאינה מגופה של ברכה, מצינו גם בברכת המזון * אפשרות נוספת של השלמת שאלת טל ומטר שאף היא תלויה בנידון הנזכר * סתירה בדברי המשנה ברורה בזה, ותירוץ על כך
האם שאלת טל ומטר נחשבת חלק מברכת השנים
התוספות במסכת ברכות (כו, ב ד"ה טעה) מחדשים שאם אדם שכח להזכיר יעלה ויבוא בראש חודש במנחה, לא יחזור ויתפלל ערבית של מוצאי ראש חודש פעמיים, שהרי בתפילת ערבית זו כבר לא יאמר יעלה ויבוא, שכבר עבר ראש חודש, ולא ירוויח הזכרת יעלה ויבוא בחזרתו על התפילה.
והנה ידוע בשם הגר"ח (סטנסל סי' א) שאם שכח ולא הזכיר 'ותן טל ומטר' במנחה של ערב שבת, יתפלל תפילת ערבית של שבת פעמיים, ואף שאין מזכירים טל ומטר בתפילת שבת. וביאר שאין זה סותר לדברי התוספות הנזכר, כי מה שכתבו התוספות הוא דווקא גבי יעלה ויבוא שאינו חלק מברכת רצה, אלא הוא הזכרה שקבעו מקומה בברכת רצה, ומשכך, גם אם שכח ולא הזכיר יעלה ויבוא אין זה נחשב שלא התפלל, אלא שחיסר הזכרה; בזה יש מקום לדברי התוספות שלא יתפלל ערבית שתים שהרי לא ירויח בתפילת ההשלמה את ההזכרה. אבל שאלת טל ומטר אינה נחשבת להזכרה ותוספת, אלא הינה חלק מברכת השנים, ומי שלא שאל טל ומטר הרי זה כמו שחיסר את כל ברכת השנים והרי הוא כמי שלא התפלל, ועליו להשלים את התפילה שלא התפלל. לכן צריך לחזור להתפלל ערבית של שבת שתים ואף שלא יזכיר בה שאלת טל ומטר.
והיה מקום להעיר בזה שמדברי הגמרא נראה ששאלת טל ומטר אינה נחשבת לחלק מהברכה. מובא בגמרא בברכות (כט, א) שאם שכח לשאול טל ומטר בברכת השנים אין מחזירים אותו משום שיכול לאומרה בשומע תפילה [וכן פסק השולחן ערוך (קיז, ה)]. ומעתה, בשלמא אם שאלת טל ומטר הינה הזכרה, ניתן להבין שקבעו חכמים מקום להשלים את ההזכרה אם לא הזכירה במקומה; אבל אם כדברי הגר"ח ששאלת טל ומטר הינה חלק מהברכה, וכשחיסר טל ומטר נחשב כמי שחיסר את ברכת השנים – מה יועיל אם יזכיר טל ומטר בשומע תפילה, והרי חסר בתפילתו את ברכת השנים.
אמנם אין בזה קושיה על דברי הגר"ח. ניתן להבין שתועיל ההשלמה בשומע תפילה – גם אם שאלת טל ומטר נחשבת חלק מברכת השנים, כי ישנו דין מיוחד שתקנו חכמים שיכול אדם להשלים בשומע תפילה מה שחיסר בברכות האמצעיות, וכמו שכתב הביאור הלכה (קיז, ה ד"ה אם) שאם חיסר באחת מהברכות דבר שהוא מעיקר הברכה, כגון שחיסר קיבוץ גלויות בברכת תקע בשופר, יכול להשלים זאת בשומע תפילה. [וע"ש בביאור הלכה שכך כתב הפרי מגדים, אלא שדן בזה שאולי תועיל השלמה רק לשאלת טל ומטר והבדלה שאין להם נוסח קבוע, אבל לא לקיבוץ גלויות שתקנו לו נוסח קבוע. אכן למעשה פסק שמועילה השלמה גם לקיבוץ גלויות].
נידון זה תלוי במחלוקת ראשונים
נראה לתלות נידון זה – אם שאלת טל ומטר נחשבת חלק מגופה של ברכת השנים, או שהינה רק הזכרה שקבעו מקומה בברכת השנים – במחלוקת ראשונים. שיטת התוספות בריש מסכת תענית (ג, ב ד"ה בימות החמה) שאם שכח להזכיר טל ומטר בברכת השנים, ושוב שכח להזכירה בשומע תפילה, ונזכר קודם שעקר רגליו – יחזור לשומע תפילה. וכן הביא הרשב"א (ברכות כט, א ד"ה הא דאמרינן) בשם רב האי גאון. ואילו הרמב"ם (תפילה י, ט) כתב שיחזור לברכת השנים [וכן פסק השולחן ערוך (קיז, ה)].
ונראה שמחלוקת ראשונים זו היא בנידון הנזכר. התוספות סברו ששאלת טל ומטר הינה רק הזכרה שמקומה בברכת השנים, ולפי זה מה שיכול להזכיר טל ומטר בשומע תפילה, אין זה מדין השלמה, אלא משום שיכול להזכיר טל ומטר בכל מקום שניתן להפסיק בענינים נוספים. לכן גם אם שכח להזכיר בשומע תפילה ונזכר קודם שעקר רגליו יכול לחזור למקום שניתן להזכיר – לשומע תפילה.
אבל הרמב"ם סבר ששאלת טל ומטר אינה הזכרה בעלמא, אלא היא חלק מהברכה. ואם כן מה שתקנו חכמים שיכול לאומרה בשומע תפילה אין זה מדין הזכרה בעלמא, אלא חדשו שניתן שם להשלים את הברכה. מעתה הדין נותן שכשהפסיד אפשרות זו צריך לחזור למקומה העיקרי של הברכה, ולא למקום ההשלמה.
הזכרת ארץ ברית ותורה בברכת המזון
מובא בגמרא במסכת ברכות (מח, ב): "תניא, רבי אליעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ, ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו. נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית. רבי יוסי אומר צריך שיזכור בה תורה".
מלשון הגמרא משמע שדין זה – שאם לא הזכיר לא יצא ידי חובתו – נאמר רק לגבי הזכרת "ארץ חמדה טובה ורחבה", ולא לגבי הזכרת ברית ותורה, אף להאומרים שצריך להזכירם. ואמנם השולחן ערוך (קפז, ג) פסק שאם לא הזכיר ברית ותורה מחזירים אותו ועל פי התוספתא, וכן על פי הגמרא (ברכות מט, א) שמבואר שלא יצא ידי חובתו. ברם, משמעות לשון הרמב"ם (ברכות ב, ג) שאין מחזירים אותו כי לגבי ארץ חמדה טובה ורחבה כתב שכל שלא הזכיר לא יצא ידי חובתו, אך לגבי ברית ותורה לא הוסיף שאם לא אמר לא יצא ידי חובתו.
ובטעם החילוק ביאר בספר אשר לשלמה (ח"ג סי' טז) ש"ארץ חמדה טובה ורחבה" הוא מעיקר הברכה של ברכת המזון – שכך עניינה של ברכת המזון להודות על הארץ, וכל שלא הזכיר זאת חיסר בעיקר ברכת המזון, ולכן לא יצא ידי חובתו. לעומת זאת ענין ההזכרה של ברית ותורה אינה חלק מגוף הברכה של ברכת המזון, אלא באה כהזכרה מצד הדין שהמודה צריך להודות על הכל, וכנלמד מהפסוק "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך", וכן מצינו בברכת הגומל שמברך "שגמלני כל טוב". ולכן, כיון שאין זה מעצם הברכה, אם לא הזכיר אין זה מגרע בגוף הברכה, ויצא ידי חובתו.
ויעויין בשער הציון (קפז, אות ח) שכתב שאם שכח ברית ותורה ונזכר קודם שהתחיל רחם, כיון שלא התחיל את הברכה שלאחריה מזכיר ברית ותורה במקום שנזכר, וכמו שמצינו לגבי יעלה ויבוא שאם נזכר אחר שגמר רצה וקודם שהתחיל מודים, אומר יעלה ויבוא במקום שנזכר.
אמנם כל זה יתכן רק אם נאמר שהזכרת ברית ותורה אינה מעצם החפצא של ברכת המזון, אלא שחייבו להודות על ברית ותורה בזמן שחייבו להודות על הארץ ועל המזון, ודומה לשאר ההזכרות שבדיעבד יכול להזכירם אף אחר שסיים הברכה. אבל אם נאמר שברית ותורה הינם חלק מגוף הברכה, מה מועיל אם יאמרם אחר שסיים וחתם את הברכה, והרי על מה שמברך צריך חתימה, ועל מה שמזכיר אחר החתימה חסרה החתימה ונחשב כמו שלא חתם את הברכה.
הרי מדברי השער הציון שברית ותורה אינם נחשבים חלק מגוף הברכה, אלא כהזכרה בלבד, ולכן מועיל אם יזכירם אחר הברכה למרות שחסר על כך חתימה.[1] [ועיין אשר לשלמה (ח"ג סי' טז)].
אפשרות נוספת של השלמת שאלת טל ומטר שאף היא תלויה בנידון הנזכר
והנה ישנה אפשרות נוספת של השלמה למי ששכח שאלה בברכת השנים. כתב הראבי"ה (הובא ברא"ש ריש תענית סימן א) שאם סיים ברכת השנים ושכח לשאול טל ומטר ונזכר קודם שהתחיל ברכת תקע בשופר יכול לשאול טל ומטר במקום שנזכר.
ולכאורה כל זה שייך רק אם נאמר ששאלת טל ומטר הינה הזכרה שאינה מגופה של ברכה, ולכן אף שלכתחילה קבעו את מקומה בברכת השנים, אם שכח – יכול להזכירה קודם שיתחיל ברכת תקע בשופר. אבל אם נאמר ששאלת טל ומטר הינה חלק מעצם הברכה של ברכת השנים, א"כ מאחר שחתם את הברכה שוב אין מקום שיאמר טל ומטר אחר החתימה, שהרי אם יאמר זאת עכשיו יהיה חסר לו חתימה על חלק זה של הברכה. הרי מוכח מדעת הראבי"ה ששאלת טל ומטר אינה מגוף הברכה, אלא הינה רק הזכרה שקבעו את מקומה בברכת השנים, ובזה חידש הראבי"ה שקודם שהתחיל את הברכה הבאה עדיין נחשבת ההזכרה להזכרה במקומה.
והנה הראבי"ה כתב דין זה גם לגבי מי ששכח ולא הזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ונזכר לפני שהתחיל ברכת "אתה קדוש" – יזכיר במקום שנזכר. ובשולחן ערוך (קיד, ו) הובא דין זה רק לגבי מוריד הגשם, ולא לגבי שאלת טל ומטר.
וניתן לבאר שהשולחן ערוך הולך בזה לשיטתו שאם שכח להזכיר טל ומטר גם בשומע תפילה ונזכר קודם שעקר רגליו יחזור לברכת השנים ולא לשומע תפילה. שהרי הוכחנו קודם משיטה זו ששאלת טל ומטר הינה חלק מברכת השנים, ורק שנתנו חכמים אפשרות השלמה בברכת שומע תפילה, ולכן אם גמר ברכת שומע תפילה ולא השלים – חוזר לעיקר מקומו. ומעתה מובן שלא פסק השולחן ערוך בזה כדברי הראבי"ה, שהרי ביארנו שלדברי הראבי"ה הללו יש מקום רק אם נאמר ששאלת טל ומטר הינה הזכרה שקבעו מקומה בברכת השנים, ולא חלק מגוף הברכה, כי אם הינה חלק מגוף הברכה, לא יוכל לאומרה במקום שנזכר, שהרי יהיה חסר לו חתימה על חלק זה של הברכה.
סתירה בדברי המשנה ברורה בזה ותירוץ על כך
אמנם המשנה ברורה (קיז ס"ק טו) הביא את דינו של הראבי"ה גם לגבי שאלת טל ומטר. ודין זה תמוה שהרי כל הברכה צריכה חתימה, ואם יאמר טל ומטר אחרי שחתם הברכה יש כאן חלק מהברכה שאין עליו חתימה.
[ואין לומר שסובר המשנה ברורה ששאלת טל ומטר הינה רק הזכרה, ואינה חלק מגוף הברכה, ולכן יכול לאומרה אחרי שחתם הברכה, שהרי דעת המשנה ברורה שאם לא שאל טל ומטר במנחה בערב שבת צריך להתפלל ערבית שתיים.[2] וכבר הבאנו לעיל את דברי הגר"ח בביאור דין זה שהוא משום ששאלת טל ומטר הינה חלק מגוף הברכה, ומי שלא הזכיר טל ומטר נחשב כמו שחיסר ברכה, והרי הוא כמי שלא התפלל, ולכן צריך לחזור ולהתפלל ערבית שתיים, אף שלא יזכיר טל ומטר].
אמנם קושיה זו תתיישב על פי דברי המשנה ברורה עצמו לגבי הדין שהביא השולחן ערוך במי ששכח מוריד הגשם ונזכר מיד אחר שסיים הברכה שאומרה במקום שנזכר, ומחדש המשנה ברורה (קיד, ה; ס"ק לב) שכל שלא התחיל בברכה שלאחריה אין זה נקרא שסיים ברכה זו לגמרי לענין כל הדברים שמחזירין אותו, אף על פי שנקרא סיום לענין דברים שאין מחזירין אותו כגון הבדלה בחונן הדעת ויעלה ויבא בערבית של ר"ח, ועל הנסים בחנוכה ופורים, שאין לאמרם כשסיים הברכה אף על פי שלא התחיל בברכה שלאחריה.
ולכן לגבי מוריד הגשם או טל ומטר, כיון שהדין הוא שאם לא אמרם מחזירים אותו, אם כן אף שחתם הברכה אין זה נקרא סיום הברכה. [ואכן המשנה ברורה הביא שיש פוסקים שחולקים על זה ואומרים שאף לגבי דברים שמחזירין אותו – תיכף משסיים הברכה נחשב כמו שהתחיל ברכה אחרת].
ובזה מובן היטב איך פסק המשנה ברורה את דינו של הראבי"ה – שאם נזכר מיד אחר שסיים הברכה יאמר במקום שנזכר – אף לגבי שאלת טל ומטר. המשנה ברורה הולך בזה כשיטתו – שלגבי דבר שמחזירים אותו אם לא אמר בתפילה, הדין הוא שכל שלא התחיל הברכה שלאחריה נחשב שעדיין לא סיים הברכה, ולכן יכול עדיין לשאול טל ומטר, שהרי עדיין נחשב שנמצא באמצע ברכת השנים.
ונוסיף, שלפי זה נדחית הראיה שהביא האשר לשלמה מדברי השער הציון – והובאה לעיל – שברית ותורה אינם נחשבים חלק מגוף הברכה, אלא כהזכרה בלבד, ולכן מועיל אם יזכירם אחר הברכה למרות שחסר על כך חתימה. לפי מה שהבאנו את דעת המשנה ברורה שלגבי דבר שמחזירים אותו כל שלא התחיל הברכה שלאחריה נחשב שעדיין לא סיים הברכה. א"כ יתכן לומר שברית ותורה נחשבים חלק מגוף הברכה, ולמרות כן יכול להזכירם אחר שסיים הברכה – כל שלא התחיל הברכה שלאחריה.
***
[1] לקמן יתבאר שאין זו ראיה מוכרחת, ועל פי דברי המשנה ברורה עצמו
[2] לא מצאתי המקור לזה, ואמנם בסימן קח ס"ק לה נראה שיש לחזור בשכח טל ומטר רק אם ירוויח זאת בתפילת התשלומין. ולכן הנחנו קטע זה בסוגריים.
