בס"ד 13/5/2023
מג"א תפ"ט א': אדם שרוצה שהשני יוציא אותו ידי הספירה – הברכה יכול להוציא אותו
"ואם ירצ' שומע הברכה מהש"ץ וסופר לעצמו דכל הברכות אף על פי שהוא בקי יוצא בש"ץ חוץ מב"ה וק"ש ותפלה.
(וכך נוהגים התימנים). אבל ככלל אין דין של שומע כעונה בספה"ע שכתוב "וספרתם" –
כל אחד לעצמו.
הרי"צ גיאת: גם בספה"ע יש דין שומע כעונה.
כלום אלא ע"י שמיעה אני יוצא.
תוס' ברכות כ"א: אנו נוהגים שהחזן אומר קדושה בקול, אדם באמצע שמונה עשרה שומע את
החזן בקדושה. לפי רש"י: יפסיק וישמע את הש"ץ ויצא ידי שמיעה. לפי תו"ס: אסור
כי בעצם דיברת.
אם האמירה של פלוני מתייחסת אלי אז ניתן גם בספה"ע לצאת מידי השני אבל אם כ"א צריך לספור בעצמו כי כתוב "וספרתם" אזי אין דין שומע כעונה (רי"צ גיאת).
חזו"א: קידוש צריך להיות על כוס-כיצד כולם יוצאים ידי חובה? ודאי שלא ע"י שמיעה כי אין לכולם כוס!
בספה"ע כתוב "לכם" לפי הדרך הראשונה זה לא "לכם" לפי הדעה השניה יש "לכם".
הרי"ץ גיאת אומר שהשני אף יכול לשבת ורק המוציא צריך לעמוד כלומר שדין שומע כעונה פירושו שאני מוציא אותו. אם בספה"ע אני סופר ולא השני -כיצד יוצא השני ידי חובה? הרי כתוב "וספרתם לכם"?
בספה"ע אדם שלא הבין מה אמר לא יצא לעומת קידוש או ק. מגילה שלא צריך להבין מה אומר.
הגר"א: דין שומע כעונה שייך רק בברכות שהם דיבור בלבד אבל ק"ש-דורש קבלת עול מלכות
שמיים וכן וידוי מעשרות-שדורש וידוי של האדם שהפריש הכל כדין – באלו אין דין שומע כעונה.
