דין תוספת בט' באב

ט' באב – דין תוספת / ר' צביקה

נשאלה שאלה האם בערב ט' באב יהיה מותר לקחת כדור להקלת הצום – לפני הצום?

נידון בשו"ת מהרש"ם, המקור לאיסור:

רמב"ם בפ' המשניות תענית פ' ג': אסור ברחיצה ובסיכה ומוסיפין מחול לקודש".

אומר הפירוש למשניות: ןעשיית מלאכה – דבר מגונה מאוד.

ר' יושע בער: מוסיפין מחול על הקודש – מנחת חינוך שי"ג ס' י"ט: יש דין תוספת בט' באב כמה דקות קודם.

הרידב"ז: בט' באב אין דין תוספת וכוונת הרמב"ם שמבין השמשות לקבל אבילות, היה מקום לומר שבט' באב שהוא מדרבנן וספיקא מדרבנן לקולא אז אולי ייכנס הצום בצאת הכוכבים ויצא בצאת הכוכבים?

דעת הרי"ף: אחרי סעודה מפסקת וברהמ"ז – אם קיבל עליו תענית לא יכול עוד לאכול או לשתות.

הרמב"ן: הגמ' בפסחים נד: דנה האם בט' באב בין השמשות יש להוסיף או לא?     לפי הרי"ף למה הגמ' דנה אם בין השמשות מותר או אסור? הרי לכאורה ודאי לפי הרי"ף שצריך לקבל קודם?!

עונה הבית יוסף: הגמ' דנה באדם שלא קיבל על עצמו כבר את תחילת הצום – זה הדיון בגמ' אבל הרי"ף דיבר על אדם שכבר קיבל על עצמו ולכן אין שאלה.

• הרמב"ם הל' העשור פ' א': "מצוות עשה לשבות ממלאכה בעשור לחודש" –  מדייק ר' יושע בער שכל דין שביתה לפני הזמן זה מדין תענית אבל לא ממלאכה ולכן לשבות ממלאכה זה בעשור לחודש, יוה"כ מתחיל בלילה אבל את התענית אפשר להקדים, את כניסת יוה"כ אפשר להקדים אבל את עשור לחודש – אי אפשר להקדים (ערוך לנר).

רחיצה אסורה לא מדין אבילות אלא מדין תענית ולכן מי שמקדים להכניס את הצום – לא יוכל להתרחץ.

הרמב"ן שואל מדוע הגמ' מסתפקת בבין השמשות אם זה זמן מותר או כבר אסור? הרי אם מקבל על עצמו תענית – האבילות חלה?! לפי הרי"ף יש דין תוספת!

-: יש כאן 2 דינים: האדם יכול לקבל על עצמו את התענית אבל ספק הגמ' הוא אם ניתן להקדים את דיני האבילות, ברמב"ם כתוב שמוסיפין מחול על הקודש – רק תוספת תענית אבל לגבי אבילות – אין תוספת.

לרמב"ן אין תוספת בכלל אפילו לא בתענית.

הרמב"ם הל' תענית פ' ב' בל' ט': חסידים ראשונים…ואוכלה ושותה עליה קיתון של מים…ואוכל בשממון ודאגה".

ברמב"ן אין דין לאכול סעודה מפסקת בערב ט' באב ואסור לאכול 2 תבשילין – שלא ייכנס מעונג לט' באב.

רמ"א תקנב: יש נהגו לאכול סעודה קבועה עם כמה תבשילין לפני מנחה ואח"כ סעודה מפסקת עם תבשיל אחד, והרמב"ן קרא תיגר על כך (דרכי משה).

לפי הרמב"ן הבעיה שלא תיכנס מעונג לצום שנאמר "בטן רשעים תחסר".

יש נדון שאסור ללמוד תורה אחרי חצות שלא ייכנס מעונג ל ט' באב.

הרמב"ן למד שאין דין הוספה לפני ולכן לא יכול לקבל תענית לפני ולכן אין דין של סעודה  מפסקת אבל האיסור לאכול 2 תבשילין כדי שלא ייכנס מעונג לצום.

הרמב"ם: אדם יכול לקבל על עצמו כבר לפני כניסת הצום, יכול לקבל על עצמו קודם דיני תענית, ודין סעןדה מפסקת הוא דין של מאכל אחד ולא שניים כקבלת התענית.

• בט' באב שחל בשבת – נדחה למוצא"ש ובשבת אוכל בשר ושותה יין כמו בסעודת שלמה, הבאר היוב אומר שאין דין של סעודה מפסקת בט' באב בשבת – הכל רגיל.

ההסבר: התוספת היא רק מדין של תענית ולא מדיני אבילות ולכן כשחל בשבת לרמב"ם שיש תוספת תענית – בשבת לא יהיה, אבל לרמב"ן אין כלל דין של תוספת.

הגאון: אם מותר לאכול בשבת שחל בה ט' באב כסעודת שלמה מדוע הרמ"א פוסק שלא ילבש בגדים מיוחדים?

-: מדין תענית – מותר לאכול אבל בגדים הם מדין אבילות שחלה (בצנעא) עוד לפני.