בפר' בראשית מסופר על קין שרצח את הבל.
הגמ' במכות ט. "לפיכך גר ועכו"ם שהרגו – נהרגין" רש"י: עכו"ם שהרג בשוגג ולאוו דווקא שהרג יהודי – נהרג, ומוסיף רש"י שגם אם עבר על אחת מ 7 מצוות בני נח אף בשוגג – נהרג.
רש"י מסתמך על הגמ' בסנהדרין שבן נח נהרג אף ללא התראה ולא רק שאין חובת התראה אלא גם לא צריך שיהיה מזיד, מספיק שוגג שיהרג. (אצל בן נח אי ידיעה אינה פוטרת מעונש).
הרמב"ן חולק על רש"י ואומר "לא מחובר בעיני להרוג שוגג" ולגבי הראיה מסנהדרין – יש הבדל בין שוגג לבין מזיד או קרוב למזיד.
-: עונה הרמב"ן שדווקא דין מיתה ברוצח שוגג רק אם רצח יהודי אבל גוי שרצח גוי בשוגג – לא נהרג.
למה גוי שהרג ישראל חייב מיתה גם בשוגג? -: בהריגת יהודי בשוגג זה חריג כי גם יהודי שהורג יהודי בשוגג יש לו שייכות למיתה (גואל הדם) מכח הסברא הזו לגוי יש דין מיתה מוחלט אם הרג יהודי בשוגג.
הריטב"א: למרות שרוצח בשוגג יכול לברוח לעיר מקלט אבל אם יצא מעיר המקלט – גואל הדם יכול להורגו כלומר יש לו דין מיתה.
הרמב"ם בהל' מלכים פ'י הל' א: "כל מי ששוגג ב 7 מצוות בני נח – פטור" אבל בהל' רוצח פוסק כמו הרמב"ן שגוי שהרג יהודי אף השוגג חייב מיתה.
עונש – כי לקחת נפש מישראל בשוגג תקבל עונש פחות, תיגלה.
הצלה- התורה התירה לגואל הדם להרוג את הרוצח, באה התורה ואמרה אם אתה בעיר מקלט – גואל הדם לא יכול להרוג אותך.
מהרש"א על מס' מכות: עיר מקלט היא הצלה מצד גואל הדם יש דיון בגמ' שגלות זה לא כפרה אלא הצלה מגואל הדם.
רוב האחרונים חולקים על המהרש"א ואומרים שעיר מקלט זהו עונש.
אור שמח בהל' רוצח: מביא ראיות שגלות לעיר מקלט זהו עונש, הגמ' במכות יא: "נגמר דינו ומת – מוליכין עצמותיו לשם" כלומר רוצח בשוגג שמת לפני שהגיע לגלות – לוקחים עצמותיו לשם – כלומר שזו לא הצלה!
ראיה נוספת מביא האור שמח שהיו 48 ערי לווים, מה קורה אם לוי שרצח בשוגג? לכאורה שיישב בבית בעיר הלווים ועובדה שהגמ' אומרת שמגלים אותו לעיר אחרת! מכאן רואים שזה לא מדין הצלה אלא מדין עונש.
הסתכלות אחרת רואה כאן 2 דינים: האחד- יציאה מהעיר שלך והשני כניסה לעיר מקלט זהו ההסבר לעונש והצלה.
החינוך: מצוות ההריגה היא חמורה שמביאה להשחתת העולם, וסובר שיש עונש והצלה.
הרמב"ם: רוצח בשוגג שיצא מעיר מקלט בשגגה – אסור לגואל הדם להרוג אותו.
שואלים ר' שמואל רוזובסקי ור' חצקל אברמסקי: כל הזכות של גואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה כי יצא מעיר מקלט, זהו עונש על שיצא מעיר מקלט כי אם זה על הרציחה הראשונה מה אכפת לי אם יצאת בשוגג או לא?
מהרמב"ן פשוט שהוא חולק על הרמב"ם כי לדעת הרמב"ן גוי שהרג יהודי אף בשוגג חייב מיתה.
הרמב"ם בהל' רוצח: "הגולה אינו יוצא מעיר מקלטו לעולם… ואם יצא התיר עצמו למיתה".
אפילו בפקו"נ להצלת כלל עם ישראל שדוחה כל המצוות שבתורה!
שואל האור שמח: למה פקו"נ לא דוחה את גואל הדם ויתירו לו לצאת?
מכאן מסיק האור שמח מדברי הרמב"ם שזכות ההריגה היא מצד עונש על הרציחה הראשונה ולא על יציאה מעיר מקלט שיוצא להציל את כלל ישראל!
הרמב"ם הל' רוצח פ' ו: רוצח שהרג במזיד ללא עדים או שהיו עדים אך לא היתה התרעה – אם הרגו גואל הדם – לא חייב עליו, אין לו דמים.
הראב"ד: איך ניתן עפ"י עד אחד להתיר לגואל הדם להרוג אותו?
במורה נבוכים: אם יבא גואל הדם יכול להרוג את הרוצח וכן מלך.
הר"ן: מלך מושווה לגואל הדם "…כדי שלא יהיו בני בליעל יש משפט המלך, כדי למנוע השחתת העולם" כלומר מותר למלך כמנהיג ממלכתי לבצע דינים שהם תיקון הכלל.
מוסיף הר"ן ש-7 מצוות בני נח לא נועדו – כמו אצלנו – לתיקון הפרטי אלא למנוע השחתת העולם.
