בדין רוצח בשוגג – עו"ד ישראל פוקס
בדין רוצח בשוגג בפר' בראשית מסופר על קין שרצח את הבל. מה דינו של בן נח שרצח בשגגה? הגמ' במכות ט. "לפיכך גר ועכו"ם שהרגו
בדין רוצח בשוגג בפר' בראשית מסופר על קין שרצח את הבל. מה דינו של בן נח שרצח בשגגה? הגמ' במכות ט. "לפיכך גר ועכו"ם שהרגו
פרשת בראשית: בראשית סיבת היתר אשת איש אחר שמת בעלה ובדין אשת אליהו סיבת היתר אשת איש אחר שמת בעלה ובדין אשת אליהו עַל כֵּן
הזכרת טל ומטר לאחר שסיים ברכת השנים כתב השולחן ערוך (או"ח קיז, א): ברכת השנים, צריך לומר בה בימות הגשמים ותן טל ומטר, ומתחילין לשאול מטר
טעם חיוב מיתה ברוצח ומאבד עצמו לדעת וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם:
בדין גר שנתגייר כקטן שנולד וַיִּקַּ֣ח אַבְרָם֩ אֶת־שָׂרַ֨י אִשְׁתּ֜וֹ וְאֶת־ל֣וֹט בֶּן־אָחִ֗יו וְאֶת־כָּל־רְכוּשָׁם֙ אֲשֶׁ֣ר רָכָ֔שׁוּ וְאֶת־הַנֶּ֖פֶשׁ אֲשֶׁר־עָשׂ֣וּ בְחָרָ֑ן וַיֵּצְא֗וּ לָלֶ֙כֶת֙ אַ֣רְצָה כְּנַ֔עַן וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן: (יב, ה)
מילת עשו וישמעאל וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹרֹתָֽם: זֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר:
האם אשה מברכת על מילת בנה וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים: (כא, ד) מפסוק זה לומדת הגמרא בקידושין (כט, א)
חובת האב למול את בנו אחר שהגיע למצוות וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים: (כא, ד) מובא בברייתא במסכת קידושין
המסתפק אם החסיר ברכה בתפילת שמונה עשרה בשיעור זה יתבאר דינו של מי שמסתפק באמצע תפילתו אם התפלל כהוגן – באלו אופנים ניתן לומר ספקא
ביאור דין המסופק אם התפלל ישנו דין שהמסופק אם התפלל יחזור ויתפלל מאחר ותפילה היא בקשת רחמים. בשיעור זה נדון בשאלה למה לא נאמר כמו
תפילות אבות תקנום וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים: (כד, סג) מובא בגמרא (ברכות כו, ב) שהתפילות נתקנו על ידי האבות,
מכירה בדבר שלא בא לעולם וַיֹּ֖אמֶר יַעֲקֹ֑ב מִכְרָ֥ה כַיּ֛וֹם אֶת־בְּכֹֽרָתְךָ֖ לִֽי: וַיֹּ֣אמֶר עֵשָׂ֔ו הִנֵּ֛ה אָנֹכִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לָמ֑וּת וְלָמָּה־זֶּ֥ה לִ֖י בְּכֹרָֽה: וַיֹּ֣אמֶר יַעֲקֹ֗ב הִשָּׁ֤בְעָה לִּי֙ כַּיּ֔וֹם
חיוב חינוך קטנים למצוות וַֽיִּגְדְּלוּ֙ הַנְּעָרִ֔ים וַיְהִ֣י עֵשָׂ֗ו אִ֛ישׁ יֹדֵ֥עַ צַ֖יִד אִ֣ישׁ שָׂדֶ֑ה וְיַעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם יֹשֵׁ֖ב אֹהָלִֽים: (כה, כז) כל זמן שהיו קטנים לא היו
סיבת חיובי שומרים בתשלומי החפץ טְרֵפָה֙ לֹא־הֵבֵ֣אתִי אֵלֶ֔יךָ אָנֹכִ֣י אֲחַטֶּ֔נָּה מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נָּה גְּנֻֽבְתִ֣י י֔וֹם וּגְנֻֽבְתִ֖י לָֽיְלָה: הָיִ֧יתִי בַיּ֛וֹם אֲכָלַ֥נִי חֹ֖רֶב וְקֶ֣רַח בַּלָּ֑יְלָה וַתִּדַּ֥ד שְׁנָתִ֖י מֵֽעֵינָֽי:
ברכה על הפרשת תרומה במחשבה בשיעור זה נעמוד על החילוק בין הפרשת תרומה במחשבה [גם אם נניח שהמחשבה היא זו שפועלת את חלות התרומה] לביטול
הפרשת תרומה במחשבה וְהָאֶ֣בֶן הַזֹּ֗את אֲשֶׁר־שַׂ֙מְתִּי֙ מַצֵּבָ֔ה יִהְיֶ֖ה בֵּ֣ית אֱלֹהִ֑ים וְכֹל֙ אֲשֶׁ֣ר תִּתֶּן־לִ֔י עַשֵּׂ֖ר אֲעַשְּׂרֶ֥נּוּ לָֽךְ: (בראשית כח, כב) בדין הפרשת תרומה חדשה התורה שניתן להפריש
שטר מזויף שנמצא בין שטרות כסף שקיבל לפירעון חוב וַיָּבֹא֩ יַעֲקֹ֨ב שָׁלֵ֜ם עִ֣יר שְׁכֶ֗ם אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן בְּבֹא֖וֹ מִפַּדַּ֣ן אֲרָ֑ם וַיִּ֖חַן אֶת־פְּנֵ֥י הָעִֽיר: (בראשית לג, יח)
בדין רודף וירא יעקב מאד וייצר לו (לב, ח) רש"י פירש שיעקב פחד פן יהרוג הוא אחרים. והקשו מפרשי התורה למה היה קשה בעיני יעקב להורגם,
כמה מעשה צריך מצד האדם כדי לחייבו על התוצאה וישמע ראובן ויצילהו מידם ויאמר לא נכנו נפש: ויאמר אליהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אותו
הלבנת פנים היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה. (לח, כה) הגמרא
יש הבדל בין ייחדו אחד מהסיעה לבין תנו לנו מישהו, ואם הוא כבר התחייב בנפשו?מתי מעשה הוא הצלה ומתי הריגה?
מי שיצא ידי חובתו ובא להוציא אחרים מדין ערבות – א הגמרא במסכת ראש השנה מחדשת שבכל המצוות אף מי שכבר יצא ידי חובתו יכול
גדר החיוב שיש על האדם מדין ערבות במצוות אָֽנֹכִי֙ אֶֽעֶרְבֶ֔נּוּ מִיָּדִ֖י תְּבַקְשֶׁ֑נּוּ אִם־לֹ֨א הֲבִיאֹתִ֤יו אֵלֶ֙יךָ֙ וְהִצַּגְתִּ֣יו לְפָנֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִֽי לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים: (מג, ט) בשיעור זה נדון בגדר
ברכות קריאת שמע בשיעור זה נדון האם ברכות קריאת שמע עניינם ככל ברכות המצוות, או שיש חילוק ביניהם, וחילוקי הדינים שיש בזה. המשנה מנוסח שתקנו
גדר איסור אכילה קודם קריאת קריאת שמע וַיֶּאְסֹ֤ר יוֹסֵף֙ מֶרְכַּבְתּ֔וֹ וַיַּ֛עַל לִקְרַֽאת־יִשְׂרָאֵ֥ל אָבִ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיֵּרָ֣א אֵלָ֗יו וַיִּפֹּל֙ עַל־צַוָּארָ֔יו וַיֵּ֥בְךְּ עַל־ צַוָּארָ֖יו עֽוֹד: (בראשית מו, כט) אבל
בפטור אונן מן המצוות וַיָּבֹ֜אוּ עַד־גֹּ֣רֶן הָאָטָ֗ד אֲשֶׁר֙ בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֔ן וַיִּ֨סְפְּדוּ־שָׁ֔ם מִסְפֵּ֛ד גָּד֥וֹל וְכָבֵ֖ד מְאֹ֑ד וַיַּ֧עַשׂ לְאָבִ֛יו אֵ֖בֶל שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים: (בראשית נ, י) פסוק זה מהווה
כיבוד אב ואם ויסע ישראל וכל אשר לו וגו' ויזבח זבחים לאלוקי אביו יצחק (בראשית מו, א) ברש"י מביא את דברי המדרש: "לאלהי אביו יצחק