ספור יציאת מצריים במעשה
בס"ד 15/4/23
ספור יציאת מצריים במעשה / עו"ד ישראל פוקס
שו"ע תע"ב: "יהיה שולחנו ערוך מבעוד יום מיד כשתחשך (בליל הסדר)… מצווה למהר לאכול בשביל התינוקות אבל לא יאמר קידוש עד שתחשך".
שו"ע רס"ז ס' ב': לאחר פלג המנחה יכול להדליק נרות ולקדש ולאכול מייד.
כיוון שקיבל שבת יוסיך מחול אל הקודש ויכול לקדש ולאכול מיד?!
הרא"ש בפסחים פ' רביעי: דין יו"ט כדין שבת וכמו שמוסיפים מחול לקודש בשבת כך אפשר גם ביו"ט.
-למה בליל הסדר לא יעשה כמו שבת שאפשר כבר לקדש אחרי פלג המנחה? מדוע בליל הסדר צריך לחכות עד שתחשך?
-:מג"א: הקידוש בליל הסדר היא הכוס הראשונה מ-4 כוסות (השניה-ספור יציאת מצריים, השלישית-ברהמ"ז, הרביעית- הלל) אי אפשר לשתות 4 כוסות לפני החשכה (תרומת הדשן).
-: הט"ז: קידוש בליל הסדר אחרי חשיכה כי זה לצורך אכילת מצה ויש היקש בין מצות לקרבן פסח שנאכל בלילה ממילא אי אפשר לאכול מצה לפני הלילה וקידוש שנועד להכשיר את הסעודה גם אי אפשר לפני שתחשך.
במה נחלקו הט"ז והמג"א?
- רמב"ם הל' חנוכה פ' ג' הל' ו': "ולא הלל של חנוכה בלבד הוא מדברי סופרים אלא קריאת הלל בלבד היא מדברי סופרים".
יש 18 ימים בהם גומרים את ההלל: כל שמונת ימי הסוכות, 8 ימי חנוכה, ראשון של פסח וחג השבועות.
הראב"ד: הגמ' בערכין י. מונה את הימים בהם גומרים את ההלל ומוסיפה פסוק: "השיר יהיה לכם כליל התקדש החג" שההלל הוא מדברי קבלה ולא מדברי סופרים.
הכס"מ: הרמב"ם בספר המצוות חולק על הבה"ג לגבי קריאת מגילה שזו מדברי סופרים/קבלה כלומר לרמב"ם קבלה ודברי סופרים זה אותו דבר.
המשנה בערבי פסחים: "מזגו לו כוס שלישית מברך,,,רביעית גומר את ההלל".
שואל הר"ן: למה הגמ' בערכין לא מנו את ההלל של ליל הסדר? ורק את 18 ימים בהם גומרים את ההלל? וכן קשה גם על הרמב"ם שלא ספר הלל זה!
משנה בפסחים: "בכל דור ודור חייב אדם לראות… לפיכך חייב אדם לברך, להודות, להלל…".
מהו הקשר בין להלל לבין סיפור יציאת מצריים?
הרי יש מצוות ספור יציאת מצריים ויש אמירת הלל – למה המשנה עושה מיקס משניהם?
הרב ז'ולטי: מכאן רואים ששונה ההלל בליל פסח משאר ההללים שהוא חיוב מדאוריתא לעומת השאר שהם מדברי סופרים כי להלל של ליל הסדר יש דין של סיפור יציאת מצריים שזו חובה דאורייתא!.
גמ' ברכות ט.: מחלוקת ר' עקיבא ור' אלעזר בן עזריה עד מתי אפשר לאכול את הפסח, שנאמר "ואכלו את הבשר בלילה הזה" וביציאת מצריים נאמר "ועברתי בלילה הזה…" מה כאן עד חצות אף כאן עד חצות- זו דעת ראב"ע, ר' עקיבא אומר בחיפזון – כל זמן שזהו שעת חיפזון = עד עלות השחר (רש"י).
הגמ' בפסחים קכ : אמר רבא אכל מצה בזמן הזה לאחר חצות – לא יצא ידי חובתו – גם כשאין פסח נאכל בכל אופן זמן אכילת מצה תלוי בזמן אכילת הפסח.
הפוסקים נחלקו חלק כר' עקיבא (רמב"ם, באור הלכה) וחלק כראב"ע – הר"ח והתוס'.
שו"ע דן בנושא אפיקומן – יהיה זהיר לאוכלו קודם חצות(כמו ראב"ע). ומוסיף הרמ"א "ויקדים עצמו שגם ההלל יקרא קודם חצות".
שואל הגאון מהו הטעם בהקדמת ההלל קודם חצות?
-: בשביל כוס רביעית שצריך לגמור אותה קודם חצות וההלל תלוי בכוס רביעית.
באפיקומן יש היקש בין מצה לפסח אבל מה הקשר לכוס רביעית לפי הגאון?
הרמ"א תע"ב סע' ז: לכתחילה יסב כל הסעודה. הגאון במקום: המקור מהגמ' שאומרת "לא יאכל עי שיסב".
הרי ההסבה היא דין במצה וב 4 כוסות? הסעודה היא סעודת יו"ט? לצה צריכה הסבה?
המשנה בפסחים: כל שלא אמר 3 דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובה…פסח מצה ומרור".
למה התכוון שלא יצא ידי חובה? חובת מה?
הרמב"ם: "כל שלא אמר…ודברים אלו כולם הם הנקראים הגדה" כלומר זה בעצם שייך לספור יציאת מצריים.
הרמב"ן במלחמות (ברכות) דן מתי לא יוצא ידי חובה ולדעתו מי שלא אמר 3 דברים אלו לא יוצא ידי חובת אכילת פסח מצה ומרור.
ן) איך אתה אומר שלא יצא ידי חובה?
ןן) איפה מצאנו קשר בין קיום המצוות לאי אמירה שמבטלת את האכילה?
ר' יוסף דב מבוסטון: יש מצווה לאכול מצה ומרור לכל מצווה יש חלק מעשי שלה ויש דין שני של ספור יציאת מצריים. ספור יציאת מצריים במעשה, בכל מצווה בליל הסדר יש 2 דינים: קיום המצווה וע"י שאני מקיים אני מקיים את החלק המעשי של ספור יציאת מצריים.
לפי הסבר זה ניתן להבין את שיטת הרמב"ם והר"ן, לשיטת ר' יושע בר בכל מצווה יש 2 דינים שאם לא אמרת לא יצאת ידי ספור יציאת מצריים במעשה.
לפי היסוד של ר' יושע בר יש "להציג" כמו התימנים שנוהגין להציג את יציאת מצריים.
למה צריך להסב? -: נכון שזהו דין בליל הסדר וכל פעולה כמו הסבה יש בה חלק של סיפור יציאת מצריים ולכן אומר הרמ"א שיש דין הסבה כל הסעודה.
- במכילתא בא: "והגדת לבנך – יכול מר"ח? ת"ל ביום ההוא – האם בעוד יום? בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך על שולחנך" – נפק"מ מי שאין לו מצה ומרור – פטור מספור יציאת מצריים.
תרומת הדשן: לא מונחים ממש כי אז אפשר לשים על השולחן מהצהריים! אלא בשעה שראוי לאכול מצה ומרור – זה הזמן הראוי לאכילת מצה ומרור – משתחשך ובסוף זו מחלוקת ר' עקיבא וראב"ע – עד חצות או עד עלות השחר.
מצוות ספור יציאת מצריים תלויה בזמן אכילת מצה – לפי זה ניתן להבין למה הכוס הראשונה – קידוש – משתחשך?
כי בכל מצוות הסדר יש 2 דינים (ר' יושע בר), יש אלמנט של סיפור יציאת מצריים אותה אפשר לספר רק בזמן אכילת מצה, ולפני האכילה יש לקדש לא לפני שתחשך.
לפי הט"ז: החלק המעשי ב-4 כוסות מחייב לפי זמן אכילת המצה שהוקש לקרבן פסח – משתחשך.
הגאון שהסביר את הרמ"א שצריך לגמור אפיקומן עד חצות כולל את ההלל?
כי ההלל הוא על כוס רביעית והחלק המעשי הוא של ספור יציאת מצריים שזמנו עד חצות.