בס"ד 7/10/2025
לפי הרמב"ן: I) חמץ כה חמור שלא בטל ברוב משום שרגילים בו ולא בדלים ממנו, איסור כרת.
II) דבר שיש לו מתירין אפילו ב 1000 לא בטיל לכן חמץ לא יתבטל לעולם.
תערובת חמץ מותרת אחר הפסח לכן אסרו בכלשהו בפסח.
זו גם שיטת הר"ן כל דבר שלא מותר עולמית אלא יאסר מתישהו – לא נקרא דבר שישי לו מתירין.
הרמב"ם כמו הרמב"ן שתערובת חמץ זהו דבר שיש לו מתירין – כמו ההסבר השני ברמב"ן.
דבר שיש לו מתירין זה גם כנגד רוב וגם לספק דרבנן.
שבת בבוקר התלבטו אם מותר להוציא כסאות מהערימה הרי כסא אחד הוא איסור! ואם נחכה למוצא"ש כל הכסאות יהיו מותרים!!!
הנודע ביהודה תנינא אבן העזר לח: בחורה בעניני שידוכין והתברר שהיא מעוברת, המשודך אומר לא ממני, העלו את סכום השידוך והמשודך חוזר בו ואומר זה ממני ורוצה בשידוך.
בתחילה כשאמר שלא ממנו האמנו לו כי עד אחד נאמן באיסורין, אבל כששינה גירסא לא מאמינים לו אלא שיש תקנת חכמים שאסור לאדם לישא מעוברת או מינקת חבירו עד שהולד יהיה 24 חודש שאז התינוק נגמל מההנקה.
אם היא מעוברת ממנו – מותר לו לשאת אותה מיידית כי הוא ידאג לתינוק אבל אם לא ממנו השאלה אם מעוברת מגוי שלא צריך לחכות או מיהודי שצריך לחכות 24 חודש – זהו ספק אם להתיר לה להינשא רצו להציע פתרון שנחכה 24 חודש ואז הספק ייפתר ותהיה מותרת לכל הדעות.
ענה הנודע ביהודה ספיקא דרבנן לקולא וביטול ברוב כאן לא נאמר כי זה דבר שיש לו מתירין! נחכה 24 חודש ואז תהיה מותרת! ואז לא צריך לסמוך על רוב ועל ספיקא דרבנן לקולא!
ומוסיף הנודע ביהודה כל מה שהגמ' אומרת עד שיאכלנו באיסור – תאכלנו בהיתר – זה כשאתה משתמש חד פעמית – תשתמש כשמותר אבל בכסאות זה שאתה מתיר לי מוצא"ש – לא נותן לי את השימוש בשבת! יש לו הרבה שימושים! את השימוש בשבת אתה לוקח ממני! כך גם בשידוכין אתה אוסר עליו חיי אישות יום יום – כאן לא אומרים דבר שיש לו מתירין. לעומת ביצה שאתה תאכל פעם אחת – תאכל כשמותר!!!
רע"א חולק על הנוב"י משבר כלי באשפה שרוצה להשתמש בו לכסוי כלים אם נזרק לאשפה לפני שבת – הראה שזה לא כלי וזה מוקצה אבל אם נזרק בשבת – זה לא מוקצה.
אדם שמצא שבר כלי באשפה בשבת ומתלבט אם זרקו בשבת ומותר או לפני שבת ואסור אומר רע"א כל דבר שאפשר להשתמש בו בהיתר – אל תשתמש באיסור חולק על הנודב"י!.
אומר הרשב"א דבר שיש לו מתירין זו חומרא שאומרים שבטוח שיבוא ההיתר- במוצא"ש – אבל כשלא בטוח אם יבוא ההיתר – לא צריך לחכות
דוגמא: ביצה של ספק טריפה שהתערבה בביצים רגילות – נחכה 12 חודש ונראה אם התרנגולת תחיה ואז זה לא טריפה אך מאחר שלא ידוע מה תהיה התוצאה אנחנו סומכים עכשיו על ביטול ברוב ולא צריך לחכות.
מקשים האחרונים על הרשב"א הרי במקרה כזה אין סיבה להמתין במקרה של ביצה שנולדה ביו"ט כרגע יש איסור מוקצה ובמוצא"ש – לא, אבל בספק טריפה – אם היא טריפה – לא צריך לחכות כי יש ביטול ברוב ואם היא לא טריפה אז בטח שהיא מותרת?!
מתרץ התפארת למשה שהביצה היא ספק טריפה וגם נולדה ביו"ט: ברור שלא ממתינים 12 חודש כל הספק אם להמתין מיו"ט למוצאי יו"טכי אם לא טריפה – יש רק בעיה של נולד ביו"ט אבל אם ביחס לאיסור טריפה אתה משתמש בביטול ברוב.
רע"א מקשה מאדם שנדר על חתיכת טריפה שלא יאכל ממנה והתערבה ב1000 מצד התערובת – זה מותר ביטול ברוב אבל צריך להישאל ע"י חכם על הנדר כי זה דבר שיש לו מתירין?!
אומר רע"א כנגד התפארת למשה שהרוב מבטל את כל האיסורים – לומד מהרמב"ם בתערובת חמץ שיש איסור אכילה ואיסור בל יראה, התערב לי חמץ בפסח אומר הרמב"ם זהו דבר שיש לו מתירין כי אחרי הפסח הוא מותר ולכן בפסח אסור – שואל רע"א מה לגבי איסור בל יראה? למה לא נשרוף אותו?
יוצא ברמב"ם: לעניין איסור אכילה – אל תאכל אותו כי מותר לך אחרי הפסח, לעניין ביעור – אני סומך על ביטול ברוב ואז אני לא עובר על בל יראה כך גם לגבי חתיכת הנבילה והנדר – לא צריך להשתמש במנגנון של ביטול ברוב לפני שאני הולך לחכם שיתיר את הנדר.
