עוסק במצוה פטור מהמצוה- עו"ד ישראל פוקס
בפרשת שמות, משה נענש שלא מל את בנו הרי היה עוסק במצווה ופטור מהמצווה?
באילו תנאים חל הפטור? האם זהו פטור בחיוב או אונס בקיום?
בפרשת שמות, משה נענש שלא מל את בנו הרי היה עוסק במצווה ופטור מהמצווה?
באילו תנאים חל הפטור? האם זהו פטור בחיוב או אונס בקיום?
מי שיכול לקיים מצוה רק באופן שיצא בה בדיעבד ישנן מצוות בהן נראה שאם אינו יכול לקיים המצוה באופן של לכתחילה, עדיף שלא יקיים כלל,
פטור עוסק במצוה כשעוסק במצוה קיומית בשיעור זה נדון האם נאמר פטור עוסק במצוה במי שעוסק במצוה קיומית – מצוה שאינו חייב בה, אך יש
פטור של עוסק במצוה וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּל֑וֹן וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ ה' וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֽוֹ: (שמות ד, כד) מובא במדרש שמשה לא מל את בנו משום שהעוסק במצוה פטור מן
אופנים בהם אין מתחשבים בפיקוח נפש וַיֹּ֨אמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־מֵ֙תוּ֙ כָּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ (שמות ד, יט) כי מתו כל האנשים – מי
אנוס מלקיים מצוה – האם נחשב כלפיה אינו בר חיוב חידושו של רבי עקיבא איגר שאונס נחשב לאינו בר חיובא וראיה לזה * אם אנוס
להכניס עצמו למצב של אונס ופיקוח נפש כהמשך לשיעור הקודם, בשיעור זה נדון מתי מותר לאדם להכניס עצמו למצב של פטור ממצוה, ונעמיד חילוק בזה
מי שאין לו אלא שתי כוסות יין בליל הסדר לָכֵ֞ן אֱמֹ֥ר לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ אֲנִ֣י ה' וְהוֹצֵאתִ֣י אֶתְכֶ֗ם מִתַּ֙חַת֙ סִבְלֹ֣ת מִצְרַ֔יִם וְהִצַּלְתִּ֥י אֶתְכֶ֖ם מֵעֲבֹדָתָ֑ם וְגָאַלְתִּ֤י אֶתְכֶם֙ בִּזְר֣וֹעַ
במצות אכילת מצה בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב: (יב, יח) בשיעור זה יתחדש שאף אחרי שאכל כזית
מצות סיפור יציאת מצרים על ידי המחשה וּלְמַ֡עַן תְּסַפֵּר֩ בְּאָזְנֵ֨י בִנְךָ֜ וּבֶן־בִּנְךָ֗ אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר הִתְעַלַּ֙לְתִּי֙ בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶת־אֹתֹתַ֖י אֲשֶׁר־שַׂ֣מְתִּי בָ֑ם וִֽידַעְתֶּ֖ם כִּי־אֲנִ֥י ה': (שמות י, ב) בהגדה
הזכרת יעלה ויבא בליל ראש חודש הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה: (שמות יב, ב) תקנו חכמים להזכיר יעלה ויבוא בתפילת ראש
חיוב יחיד בקריאת התורה וַיַּסַּ֨ע מֹשֶׁ֤ה אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מִיַּם־ס֔וּף וַיֵּצְא֖וּ אֶל־מִדְבַּר־שׁ֑וּר וַיֵּלְכ֧וּ שְׁלֹֽשֶׁת־יָמִ֛ים בַּמִּדְבָּ֖ר וְלֹא־מָ֥צְאוּ מָֽיִם: (טו, כב) מביאה על כך הגמרא במסכת בבא קמא (פב, א): וילכו
הידור מצוה מול זריזים מקדימים – מה עדיף? עָזִּ֤י וְזִמְרָת֙ יָ֔הּ וַֽיְהִי־לִ֖י לִֽישׁוּעָ֑ה זֶ֤ה אֵלִי֙ וְאַנְוֵ֔הוּ אֱלֹהֵ֥י אָבִ֖י וַאֲרֹמְמֶֽנְהוּ: (שמות טו, ב) הגמרא במסכת שבת (קלג, ב)
בביאור הנידון אם מותר לעמוד בקריאת עשרת הדיברות נחלקו המנהגים בקהילות ישראל אם יש לעמוד בקריאת עשרת הדיברות, או שאין צריך, ואף אסור לעמוד. בשיעור
משמעות הסכמתם של ישראל לקבל התורה בשיעור זה נדון האם הסכמת ישראל לקבל את התורה היתה מוכרחת כדי שיתחייבו בה, או אחר שבפועל נתן הקב"ה
בס"ד 29/1/2024 כבוד אב ואם / עו"ד ישראל פוקס אחת הדיברות בפרשת יתרו הינה כיבוד אב ואם. נשאלה שאלה: אבא מבקש מבנו כוס מים וגם
אדם שהזיק באונס כְּוִיָּה֙ תַּ֣חַת כְּוִיָּ֔ה פֶּ֖צַע תַּ֣חַת פָּ֑צַע חַבּוּרָ֕ה תַּ֖חַת חַבּוּרָֽה: (כא, כה) מובא במסכת בבא קמא (כו, ב): "אדם מועד לעולם. מנא הני מילי, אמר
שומר חינם שקיבל מהביטוח דמי החפץ שנגנב בשיעור זה נדון האם תשלום המתקבל מחברת ביטוח עבור נזק כלשהו, נחשב כתמורת החיסרון, או שחברת ביטוח נידונית
תשלומי נזיקין – השלמת החיסרון של הניזק או עונש בשיעור זה נדון האם חיוב תשלומי נזיקין עניינם כדי להשלים את החיסרון של הניזק, או שעניינם
יסודות בצורת שומת תשלומי נזק בשיעור זה נרחיב בענין תשלומי נזיקין – היאך צורת השומא, והאם החיוב המוטל על המזיק הוא לתקן את הנזק, או
דרשה משפטים תשפ"ד – הענקה לעבד עברי * בין שלל המצוות שפרשתנו מרובה בהן, מצויה מצווה שכיום, שעה שהיובל לא נוהג, אף היא אינה
ברכת שהחיינו במצוות שהם זכר למקדש וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם: (כה, ח) הגמרא במסכת סוכה (מא, א) דורשת שישנה חובה לעשות זכר למקדש מהכתוב: "כי אעלה
בדין לשמה במצוות ויקחו לי תרומה – לי לשמי: (רש"י שמות כה, ב) בשיעור זה נרחיב בחילוקי דינים שיש בין דין לשמה לדין כוונה במצוות, וטעם
הקרבת שני תמידים ביום – האם זו מצוה אחת […] וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד: את הכבש אחד תעשה
עוד בענין תוספת שבת ויום טוב מי שקיבל על עצמו תוספת יום טוב של שמיני עצרת האם חייב לאכול בסוכה * מי שקיבל עליו תוספת
האם קבלת תוספת שבת מועילה לגבי קדושת היום או רק לגבי איסור מלאכה וְשָׁמְר֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַשַּׁבָּ֑ת לַעֲשׂ֧וֹת אֶת־הַשַּׁבָּ֛ת לְדֹרֹתָ֖ם בְּרִ֥ית עוֹלָֽם: (שמות לא, טז) האור החיים
בישול דבר המתכלה לגבי שבת ואיסור בישול בשר בחלב המדליק נר בשבת, האם עובר גם משום איסור בישול מצד השמן שמתבשל * ראיות לחילוק של
צירוף מחלל שבת למנין ולדין פרהסיא שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֘ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן לה' כָּל־הָעֹשֶׂ֥ה ב֛וֹ מְלָאכָ֖ה יוּמָֽת: (שמות לה, ב) בשיעור
חיוב נשים בבנין בית המקדש אלה פקודי המשכן משכן העדות (שמות לח כא) מובא במדרש: לכך נאמר אלה פקודי המשכן משכן העדות עדות היא לכל
מעלין בקודש וַיָּ֨קֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּתֵּן֙ אֶת־אֲדָנָ֔יו וַיָּ֙שֶׂם֙ אֶת־קְרָשָׁ֔יו וַיִּתֵּ֖ן אֶת־בְּרִיחָ֑יו וַיָּ֖קֶם אֶת־עַמּוּדָֽיו: (שמות מ, יח) מפסוק זה לומדת הגמרא במסכת מנחות (צט, א) את הדין שאסור להוריד